<h1>יראים סימן כ"ג</h1>
<h2>דף מט.</h2>
אחות אשתו. הזהיר הכתוב באחרי מות ואשה אל אחותה לא תקח לגלות ערותה עליה בחייה, וענש בסוף הענין בכרת דכתיב ונכרתו הנפשות העושות. ולאחר מיתתה מותרת כדתנן בהחולץ [מ"ט א'] אשתו שמתה מותר באחותה וטעמא דכתיב בחייה לאמא לאחר מיתתה מותרת, (כדתנן) והמקדש כל העריות שיש בהם כרת עובר בלאו דכתיב באחות אשה לא [תקח] פי' לא תקדש. ואמרינן בקדושין בסוף האומר [ס"ז ב'] אידי ואידי באחות אשה ולא קשיא הא לכתחילה הא דיעבד. וכל עריות חוץ מנדה הוקשו לאחות אשה אע"ג דלא תפשי בהו קדושין עובר בקידושיה. תולדות אחות אשה [אחות] זקוקתו מן היבם וכל היכא דצריכה גט מדרבנן אחותה אסורה מדרבנן כדתנן ביבמות פ' חרש שנשא [קי"ב ב'] ב' אחין אחד פקח ואחד חרש נושאין ב' אחיות אחת פקחת ואחת חרשת (מה) [מת] פקח בעל פקחת [מה יעשה חרש בעל חרשת] מוציא אשתו בגט (ואשת חרשת בחליצה, ואחותו חולצתו) [ואחותה אסורה לעולם] תולדה כדתנן בהחולץ [מ"א א'] החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת(ו) ולא מתייבמת ואמר ר' שמעון [בן לקיש] כאן שנה רבי אחות גרושה מדברי תורה אחות חלוצה מדברי סופרים. ובהלכות גדולות מצאתי רביעית שבאשתו שניה לא הבנתי מה היא דתניא בפ' נושאין ביבמות [צ"ז א'] ואיתא נמי בתוספתא דיבמות פ"ד הנטען על אשה (אם) [אסור] באמה בבתה ואחותה. ובה"ג מוסיף וכן אם אביה ואם אמה וכן בת בתה ובת בנה, וטעמא שהנטענת רגילה בבית שלו ואתי לידי קלקול.
